Collected from HeArukh Temurah 14a – הערוך על סדר הש"ס תמורה יד.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

פרק ב – יש בקרבנות

מתני׳מַתְנִיתִין: יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר וְיֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַיָּחִיד עוֹשִׂין תְּמוּרָה וְאֵין קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּזְכָרִים קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וּבְאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וְלֹא בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן אֲבָל חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח.^א יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר מַה שֶּׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה וְקׇרְבְּנוֹת יָחִיד אֵינָן דּוֹחוֹת לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה.^ב א״ראָמַר רַבִּי מֵאִיר וַהֲלֹא חֲבִיתֵּי כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל וּפַר שֶׁל יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד הֵן וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה אֶלָּא שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ.:^ד גמ׳גְּמָרָא: קׇרְבַּן יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה כּוּ׳.: וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי עוֹפוֹת דְּקׇרְבַּן יָחִיד וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה כִּי קָתָנֵי בִּבְהֵמָה קָתָנֵי.^ד וַהֲרֵי וָלָד דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.^ז וַהֲרֵי תְּמוּרָה עַצְמָהּ דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה כִּי קָתָנֵי בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי.:^ח קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת.: וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי עוֹלָה דְּקׇרְבַּן יָחִיד וְזָכָר אָתְיָא נְקֵבָה לָא אָתְיָא. הָאִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף דְּתַנְיָא ^טתַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת. וַהֲרֵי חַטָּאת דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא וּנְקֵבָה אָתְיָא זָכָר לָא אָתְיָא הַאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא דְּמַיְיתֵי זָכָר.^י וְהָאִיכָּא ^כאֲשַׁם יָחִיד דְּזָכָר אָתֵי נְקֵבָה לָא אָתֵי כִּי קָאָמְרִי רַבָּנַן קׇרְבָּן דְּשָׁוֵי בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר ^לאָשָׁם בְּיָחִיד אִיתֵיהּ בְּצִבּוּר לֵיתֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִי קָתָנֵי כׇּל קׇרְבְּנוֹת יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת קָתָנֵי וּמַאי נִיהוּ שְׁלָמִים וְאִי בָּעֵי נְקֵבָה מַיְיתֵי וְאִי בָּעֵי זָכָר מַיְיתֵי.: קׇרְבְּנוֹת יָחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן [כּוּ׳].: מְנָא ה״מ.^כ דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״ג:ל״ז} דְּבַר יוֹם [ביומו] מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמוּסָפִין {ויקרא כ״ג:ל״ז} בְּיוֹמוֹ מְלַמֵּד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא הֱבִיאָן אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁקָּרַב הַזֶּבַח ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר כ״ט:י״ח-ל״ג} מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לְמָחָר. ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא {ויקרא כ״ג:ל״ח} מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת ה׳. וּצְרִיכָא דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲוָה אָמֵינָא בַּיּוֹם אִין וּבַלַּיְלָה לָא אָמַר קְרָא וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְלָא כְּתַב מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲוָה אָמֵינָא בלילה אִין בִּימָמָא לָא. וּמַאי שְׁנָא מִשּׁוּם דִּבְקָדָשִׁים לַיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם צְרִיכִי. וּנְסָכִים מִי קָרְבִי בַּלַּיְלָה וְהָתְנַן אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּלַּיְלָה כְּגוֹן אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁמַּקְרִיבִין מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה כּוּלּוֹ.^ס דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם כְּגוֹן הַקּוֹמֶץ הַלְּבוֹנָה וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁמַּעֲלָן מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ סָלְקָא דַּעְתָּךְ וְהָאָמְרַתְּ דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם נִינְהוּ אֶלָּא עִם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמִּתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ו׳:ב׳} זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה. קָתָנֵי מִיהָא נְסָכִים בַּיּוֹם אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא לָא קַשְׁיָא כָּאן לִיקְדַּשׁ כָּאן לִיקְרַב.^ע אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי מִיקְדָּשׁ קָדְשִׁי קָרוֹבֵי מִיקָּרְבִי וְהָא תַּנְיָא זֶה הַכְּלָל כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם אֵין קָדוֹשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם וְכׇל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בְּלַיְלָה קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף סְמִי מִנְחַת נְסָכִים מֵהָא מַתְנִיתָא. כִּי סְלֵיק רַב דִּימִי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִנַּיִן לִנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח שֶׁאֵין קְרֵיבִין אֶלָּא בַּיּוֹם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר כ״ט:ל״ט} וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם מָה שְׁלָמִים בַּיּוֹם אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אָמַר אִי אַשְׁכְּחֵיהּ דְּכָתֵיב אִיגַּרְתָּא שְׁלַחִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף^פמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תמורה א׳:א׳
רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״ב

^ב ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו
ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ז׳

^ד רמב״ם הלכות ביאת המקדש ד׳:י׳

^ד ה רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ג׳:י״ח
ו רמב״ם הלכות ביאת המקדש ד׳:י׳

^ז רמב״ם הלכות תמורה א׳:י״א

^ח רמב״ם הלכות תמורה א׳:ט״ו

^ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ח׳

^י רמב״ם הלכות איסורי מזבח ג׳:א׳

^כ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו

^ל רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ט״ו

^כ מ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:י׳
נ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות א׳:ד׳

^ס רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ב׳

^ע רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ד׳

^פ רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ד׳:ה׳

ערך מנח מנח – ^א(תמורה יד.) מנחתם ונסכיהם בלולה ואף למחר אמר רב פפא נזדמנו לו נסכים הבאים בפני עצמן מקדישן ומקריבן בלילה רבי יהושע בן לוי אמר מניין לנסכים הבאין מן הזבח שאין קריבין אלא ביום ת״ל לנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים וכו׳. ערך עת עת – ^ב(שבת לא.) והיה אמונת עתך אמונת זה סדר זרעים שבאמונת תלוי המעשר שיעשר פירותיו כהלכה. עתך זה סדר מועד ששם שמירת זמנים ושבתות וימים טובים. חוסן זה סדר נשים שצריך תוקף שלא ישלוט בו יצר הרעי ישועות זה סדר נזיקין שדנין בנ אדם ונוטלין מזה ונותנין לזה ומושיעו מיד הגזלנין פי׳ אחר חוסן סדר נשים לשון אחסנא דהוויין לו בנים ונוחלין. בסוף ברכות רבי נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה׳ פי׳ התקינו שיהא אדם שואל לחבירו בשם כמו שאמר ה׳ עמכם ה׳ עמך וזה הוא התיקון הוא שלום עליכם ושלום משמותיו של הקב״ה שנא׳ יצר סמוך תצור שלום שלום ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אמרו למעלה שהתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם אמרו רבנן אם אתה רואה שנארך הזמן ונמשך הגלות אל תאמר שזו התקנה היתה בימות הראשונים ובעת מלכותם עכשיו אנחנו נבזים וכשהזקין הדבר אין אנו מאמינים וחייבין בתקנה זו היו הכהנים בתחלה עונים אחר כל ברכה וברכה ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם וכשמעו האפיקורסים אמרו אין עולם אלא אחד וכשראו הכהנים שבשביל כן נתמעטה האמונה של עולם הבא התקינו שיהא אומרים מן העולם ועד העולם כלומר מן העולם הזה ועד העולם הבא ובשביל כבוד המקום הפרו התיקון שהיה והוסיפו ועד העולם (יומא סט.) איבעית אימא עת לעשות לה׳ הפרו תורתך כלומר עת סכנה היא ואין למדין הימנה (תמורה יד) מעיינין בספר אגדתא בשבתא אמרו עת לעשות לה׳ הפרו תורתך (נדה מז) שנה האמורה בקידושין והאמורה בבתי ערי חומה ושתי שנים שבשדה אחוזה שש בעבד עברי שבבן ושבבת כולן מעת לעת ושם מפורשים כולם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [אפפערגאבע.]

^ב [צייט.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון